- המשך - 

 

מקרה לדוגמה: ילד בן 10 מתחיל להתאמן. נוהג להפריע ולא להקשיב במהלך השיעור, בניסיון להצחיק את שאר חברי הקבוצה. לוקח על עצמו את תפקיד "הליצן" על מנת לקבל תשומת לב. בכל פעם שעולה קושי או אתגר בשיעור, הוא נמנע מהתמודדות ע"י הפרעה ומפסיד בכוונה כביכול.  כמאמנת, נדרשת סבלנות להסתכל לעומק ולחפש את המניע האמיתי להתנהגות שלו. ילד עם ביטחון והערכה עצמית נמוכים ופחד מכישלון מנסה לפצות עליהם בשימוש בכלים שמכיר – האחד יהיה מופנם ונסתר והשני מצחיקן הנהנה מכל סוג של יחס, גם אם עונש או כעס. החכמה היא לזהות את החסך הזה, לשקף אותו לילד ולגרום לו להבין את ההשלכות של ההתנהגות שלו. לפתוח בפניו אפשרויות בחירה נוספות שבעזרתן יוכל לזכות ליחס של הערכה וכבוד. על מנת לעשות שינוי זקוק הילד לכוח רצון וחיזוקים בכל פעם שמביע נכונות ללמוד, תמיכה בכל ניסיון לתרגול עם הבנה שגם כישלון מחזק אותו, עידוד להמשיך להתאמץ ולדבוק בדרך ההשקעה ולהעיר את תשומת ליבו כשיש סטייה.  זהו תהליך הדורש שיתוף פעולה משני הצדדים שאחד מרגעי השיא שלו הוא צבירת הצלחה משמעותית של הילד מול הקבוצה ועצמו (למשל, הדגמת תרגיל, מעבר חגורה, עזרה לילד אחר) ועליית האמונה שלו בעצמו. 

אמנות לחימה בשונה מענפי ספורט אחרים מאתגרת עוד יותר את המתאמנים מבחינה מנטלית ונפשית. הלחימה הפיזית אחד בשני, הספיגה ויכולת העמידה מול ההתקפות, ההתגברות על הצורך של הגוף לעצור כשכוח הרצון דוחף להמשיך, הניסיון לגבור על היריב גם כשהמצב לא לטובתנו, המכה שחוטפים במקרה וטעינו והמלחמה לא לוותר – מפתחים את האישיות של המתאמנים.  לחימה היא מראה של עצמך, התבוננות אל האני שלך וראיית כל המכלול, החוזקות שיש לשפר ונקודות החולשה שיש לחזק. אם לא אהיה כנה עם עצמי, אודה בחולשות ואסכים לתקן אותן, היריב מולי ימצא אותן ולשם יכוון. בלחימה חשופים לחלוטין, נדרש אומץ להתמודד מול עצמנו ומפה רק צומחים.

מהניסיון האישי שלי, כלוחמת בזירות הגדולות בעולם של איגרוף נשים, יכולה להעיד שהתהליך שעברתי במהלך ההכנות לקרבות נתפס בעיני כמתנה לחיים. כל קרב היה התמודדות מול מכשול נפשי אחר, שלי עם עצמי ללא קשר למתחרה שאתמודד. להכין את הגוף שלי פיזית היה החלק הקל, נחישות חד משמעית, משמעת עצמית ללא פשרות וכוח רצון לבדיקת גבולות האפשר היה אין סופי. החלק המעניין והמאתגר יותר הוא ההכנה המנטלית. הקשר בין מצבנו הנפשי לבין הביצועים שלנו במהלך האימון מסונכרן כאחד. ההבנה שיש פעולות שאני מבצעת באופן אוטומטי בגלל מקרים שחוויתי בעבר והטמיעו בי תגובות מסוימות, הייתה שלב משמעותי בצמיחה שלי כלוחמת וכאדם. התקדמות דורשת התבוננות. על העבודה הגופנית שלנו ועל אופן ההתנהלות והתגובה שלנו. מאמינה ובטוחה שלולא בחרתי במסלול הלחימה שלבי ההתפתחות שעברתי היו מתעכבים או לא קורים בכלל. מרגישה שדרך אמנות הלחימה, היותי לוחמת ובעיקר מאמנת, קיבלתי משמעות לחיים. 
זכיתי בקבלת כלי המאפשר לי לעזור לאנשים לעבור תהליכים עם עצמם. מגיעים אליי מתאמנים בנקודה מסוימת בחייהם ותפקידי לנסות להניע אותם להתקדם אל עבר הנקודה הבאה. לדעת שיש ביכולתי להוליך אותם עד נקודה מסוימת אשר ממנה ימשיכו עצמאית לבאה.
אין תחושת סיפוק גדולה מלראות מתאמן שהתחיל אצלי כילד והיום מתנהל בעולם עם תחושת ביטחון, ללא הנחות ועיגולי פינות, מנסה נופל מנסה וקם שוב, יציב ומאמין ביכולות שלו ושואף להגיע לגרסה הכי מוצלחת של עצמו. 

​

 

לתקנון המועדון לחצו כאן